נושאי הבחינה / משפט מנהלי וחוקתי
משפט מנהלי וחוקתי
עילות הביקורת השיפוטית, סבירות ומידתיות, וזכויות חוקתיות מוגנות.
5 שאלות בסגנון הבחינה · פתרון מלא והסבר לכל שאלה
1. מהי עילת הסבירות בביקורת שיפוטית על החלטה מנהלית?
קשה- א. בית המשפט מחליף את שיקול דעת הרשות בשלו
- ב. בית המשפט בוחן אם הרשות איזנה כראוי בין השיקולים הרלוונטיים, בלי להחליף את שיקול דעתה
- ג. כל החלטה שגויה היא בלתי סבירה
- ד. העילה חלה רק על החלטות שר
הצג פתרון
התשובה: ב. בית המשפט בוחן אם הרשות איזנה כראוי בין השיקולים הרלוונטיים, בלי להחליף את שיקול דעתה
הביקורת המנהלית בוחנת את חוקיות ההחלטה ולא את תבונתה. עילת הסבירות מכוונת לאיזון: האם נשקלו כל השיקולים הרלוונטיים, האם נשקלו שיקולים זרים, והאם המשקל היחסי סביר. לרשות נתון מתחם סבירות שבתוכו ייתכנו כמה החלטות לגיטימיות — ובית המשפט לא יתערב רק משום שהיה בוחר אחרת.
2. מהם מבחני המידתיות?
קשה- א. התאמה בין האמצעי למטרה, האמצעי שפגיעתו פחותה, ומידתיות במובן הצר
- ב. עלות מול תועלת בלבד
- ג. רוב בכנסת
- ד. הסכמת הנפגע
הצג פתרון
התשובה: א. התאמה בין האמצעי למטרה, האמצעי שפגיעתו פחותה, ומידתיות במובן הצר
המידתיות מפורקת לשלושה מבחני משנה מצטברים: קשר רציונלי בין האמצעי למטרה; האמצעי שפגיעתו בזכות היא הפחותה מבין אלה שמשיגים את המטרה; והמבחן הצר, שבו נשקלת התועלת מול הפגיעה. אמצעי יכול לצלוח את שני הראשונים ולהיפסל בשלישי, ולכן חשוב לזכור שהם מצטברים ולא חלופיים.
3. מהי חובת ההנמקה של רשות מנהלית?
בינוני- א. אין חובה כזו
- ב. על הרשות לנמק את החלטתה, כדי לאפשר ביקורת ולהבטיח שיקול דעת ענייני
- ג. החובה קיימת רק בהחלטות חיוביות
- ד. די בהנמקה בעל פה
הצג פתרון
התשובה: ב. על הרשות לנמק את החלטתה, כדי לאפשר ביקורת ולהבטיח שיקול דעת ענייני
להנמקה שתי תכליות: כלפי חוץ היא מאפשרת לנפגע ולבית המשפט לבחון את ההחלטה, וכלפי פנים היא ממשמעת את הרשות עצמה — מי שנדרש לנמק נאלץ לוודא שהשיקולים אכן ענייניים. הנמקה סתמית או כללית אינה מקיימת את החובה, והיעדרה עלול להוביל לפסילת ההחלטה.
4. מהי הזכות להישמע בהליך מנהלי?
בינוני- א. זכות שחלה רק בהליך פלילי
- ב. כלל יסוד בצדק הטבעי — לפני החלטה הפוגעת באדם יש לתת לו הזדמנות להשמיע את עמדתו
- ג. זכות שניתן לוותר עליה מראש בתקנון
- ד. זכות התלויה בשיקול דעת הרשות
הצג פתרון
התשובה: ב. כלל יסוד בצדק הטבעי — לפני החלטה הפוגעת באדם יש לתת לו הזדמנות להשמיע את עמדתו
הזכות להישמע היא מכללי הצדק הטבעי, לצד הכלל בדבר איסור משוא פנים. היא חלה לפני ההחלטה ולא אחריה, ומחייבת שהאדם יידע מה עומד נגדו כדי שיוכל להתייחס. שימוע שנערך לאחר קבלת ההחלטה, או שאינו חושף את התשתית, אינו מקיים את החובה.
5. מהי משמעות מעמדם החוקתי של חוקי היסוד בדבר זכויות האדם?
קשה- א. אין להם מעמד מיוחד
- ב. הם מקנים מעמד-על לזכויות המעוגנות בהם, וחוק הפוגע בהן נבחן לפי פסקת ההגבלה
- ג. הם מחייבים רק את הרשות המבצעת
- ד. הם ניתנים לשינוי בהחלטת ממשלה
הצג פתרון
התשובה: ב. הם מקנים מעמד-על לזכויות המעוגנות בהם, וחוק הפוגע בהן נבחן לפי פסקת ההגבלה
חוקי היסוד העניקו לזכויות שבהם מעמד נורמטיבי עליון, ומכאן נגזרה הביקורת השיפוטית על חקיקה. הכלי המרכזי הוא פסקת ההגבלה, הדורשת שהפגיעה תהיה בחוק ההולם את ערכי המדינה, לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. הם מחייבים את כל רשויות השלטון, לרבות המחוקק, ואינם ניתנים לשינוי בהחלטת ממשלה.